‏הצגת רשומות עם תוויות בלונים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בלונים. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 21 במאי 2013

זהירות, חתונה בדרך

הטבעת שקיבלתי
אורי השקיע

לפני כחודש אהובי הציע לי נישואין. זה היה אחד הרגעים המרגשים והמלחיצים בחיי. אושר גדול!
אבל לאחר מספר שבועות של בירורים וארגונים לקראת היום הגדול הבנתי שהאפשרות שהשמחה הגדולה הזו תהפוך לסיוט רע ומר היא לא כל כך מנותקת מהמציאות.

לכן הרמתי את הכפפה, הפוסט הזה נכתב לכל אותן בחורות אשר לא מספיקות לנשום בין הטלפון לתקליתן לבין הדילמה הקשה באיזה צבע המפיות יהיו. 

אחותי !!! קודם כל תרגעי! אף אחד לא יזכור באיזה צבע המפיות היו והאם הפרגית הייתה צלויה או בוכייה. 

כל כלה חייבת אבל חייבת בשלב ראשון להצטייד ב: אטמי אוזניים ומנעול לארנק.
את הולכת לשמוע המון זיוני שכל מיותרים מהמשפחה, חברים ושאר הסביבה המנוסה (זכרי ש"מנוסה" זה מונח יחסי הרי רוב האנשים שאת מכירה התחתנו במקסימום פעמיים). גורמי הסחה רבים ינסו להוציא ממך כסף על דברים הזויים שלא חשבת שקיימים עד שהאיש עם הבלונים הציע כי את הרי חייבת שהחתונה שלך תיזכר לעולמים. בלונים? בלונים זה כבר פאסה, יש יונים אשר יורקות אש ומפליצות זיקוקים. יש סלטים אשר אוכלים את עצמם ברגע שהאורח מתיישב. סתם שתדעי שלהחליף שמלה באמצע האירוע זה כבר לא מפתיע לכן מומלץ שתצטיידי בחתן נוסף להחלפה.

משפחה
אם את או בעלך לעתיד הילדים הבכורים אכלת אותה, זה אומר שההורים הולכים להתערב ובגדול כי יש להם עדיין המון אנרגיה לבזבז וחברים להזמין. לכן הייתי ממליצה להמתין עד שיחתן ילד אחר במשפחה וההורים יוציאו קצת מן האנרגיה המתלהבת והמתפרצת שלהם.
חשוב מאוד לדעת איך למכור להם את הדברים. תשפכו עליהם את המידע במהירות האפשרית ואז תנתקו את השיחה תחת תירוץ כל שהוא, ככה ההלם יסיח את דעתם ותוכלו למזער התמרדויות. אנחנו החלטנו לערוך את החתונה ביום שישי בצהריים. אבי היקר לא שמע על חתונת בוקר בחיים שלו (שלא לדבר על שאר בני המשפחה הקווקזים שלו). 

התקשרתי לאבי.... 
"אבא, ממצב?"
"הכל טוב, מה איתך"
"סתם, מבשלת פה.... שומע? החלטנו לעשות את החתונה ב-4/10 " קולות של דפדוף יומן ברקע....(אבא שלי עדיין עם יומן נייר, לא מאמין בטכנולוגיה)
"אלונה, זה יוצא יום שישי"
"נכון"
"אבל המשפחה של אורי דתיים, איך בשישי"
"אבא, שישי בבוקר" ואז בא השקט שששששששש
"למה?"
"אין לכם כסף?"
"את מרגישה טוב?"
"את רוצה שאגיע?"
"את בטוחה שיש דבר כזה?"
"טוב, אם זה מה שאתם החלטתם"
הסב-טקסט של אבי היה, מה שישי? נדפקת לגמרי? את יודעת מה? תתחתני מצידי בליל ירח מלא בלב ים רק תתחתני כבר... את כבר בת 28 וערך המנייה שלך צונח חמודה.

המומחים
קטגוריה נוספת של בתי תמותה שתפגשי הם ה"מומחים". אך תדעי לזהות אותם? לפי צמד המילים: "הכי טוב בשוק". 
"לכי למעצב שער ליאור זיבולביץ', אין אין עליו הוא הכי טוב בשוק"
" מה? את  לא לוקחת את שמעון ביטון בתוך הD.J???? הוא הכי טוב בשוק!!!!"
"את חייבת להתחתן בגני השעול, המקום הכי טוב בשוק"

יקירה, כבר אמרתי לך כל אותם היועצים התחתנו במקסימום פעמיים. לאף אחד אין אומץ להתחתן פעם שלישית אלא אם כן הוא ממש דפוק. אז איך בדיוק הם יכולים לדעת מי הכי טוב בשוק?

הגזלנים
נקודת תורפה נוספת היא הספקים. ראשית הם יפתו אותך עם מחיר "טוב" ואז יתחילו להשחיל לך. סגרת מחיר מנה לאורח, עכשיו יגיעו תורם של המפיות, העציצים, הגברה ותאורה. כששאלתי את אחת הנציגות של גן אירועים נחשב מדוע אני צריכה לשלם תוספת של כמה אלפי שקלים לתאורה וזאת בכלל חתונה לאור היום. היא התבלבלה לרגע ואז אמרה לי: אם לא בא לך חתונה שיקית את לא חייבת.

לסיכום אומר לך, אל תשכחי שזאת החתונה שלכם ובה אתם חוגגים את החלטתכם לחיות יחד את חייכם (לפחות זה מה שאתם חושבים נכון לעכשיו). מה שחשוב זה אנשים שאוהבים אתכם יגיעו לשמוח בשמחתכם, אוכל טוב ומקום נעים. אההה ושמלה לבנה :)

בהצלחה לך ולי
יום שישי הקרוב הולכת לראות שמלות כלה, המטרה היא: להיראות יפה, עדינה ופשוטה ובכלל לא דומה לקצפת

יום שבת, 11 במאי 2013

קינוח לכבוד שבועות / קרם וניל ופירות העונה ב10 צעדים פשוטים

מודה, מנות אחרונות זה ממש לא הצד החזק שלי.
בעיני העולם מתחלק לשני חלקים: אלה אשר יצאו מתוך הרחם של אימם עם מיקסר וכוסות מדידה והחצי השני אשר עומד במטבח ליד הקונדיטור, מגרד את הראש ותוהה מתי מוסיפים את הכוסברה.

אני מאנשי הכוסברה והתבלינים, אנשים אשר מידות מדויקות אצלם קיימות רק בנעליים (וגם אז אם חמדנו זוג נתפשר על מידה קטנה או גדולה יותר). אנחנו נכנסים למטבח ומתחילים ללכלך ולהעיף פסטה לתקרה. להוסיף, להוסיף עד שזה "זה".

בשביל אותם החברים אשר חולקים איתי את הנכות הזו הלכתי לאחותי הבכורה. היא האישה האיתנה אשר עומדת מאחורי קונדיטורית "סיגליות" השוכנת בביתה שבירושלים. ההסכם בינינו הוא פשוט: אני מצלמת לה את המתכונים החדשים והיא משלמת לנו בכל טוב (טרפלס אני הכי אוהבת יאמי). היא משלמת בעוגות ועוגיות ואני משלמת במשקל ההולך וגדל.... לעזאזל יש לי חתונה על הראש עוד 5 חודשים!!!!!!!!

הגעתי לביתה וביקשתי, אם לא לומר התחננתי: "תלמדי אותי קינוח פשוט, אבל תעשי טובה בלי בלגן, מדידות, סיבובים וריקודים. משהו פשוט אשר כולל פירות. אני חייבת לככב בשבועות והפעם בא לי להפתיע בקינוח".
אחותי ניגבה את הקמח מהמשקפיים ואמרה לי קודם כל לשטוף את כל הציוד שבכיור ולעשות שיעורי בית עם האחיינית הגדולה, היא בינתיים תחשוב על משהו.
לאחר שסיימתי את המוטל עלי התחלנו לעבוד (היא בתוך הקונדיטורית ואני בתוך הטועמת, ידוע שבכל שלב כדאי לטעום והרבה). הנה המתכון לקינוח ב-10 צעדים פשוטים.

מצרכים:

* כוס ורבע חלב (אפשר גם חלב קוקוס)

* חצי כוס סוכר

* 2 כפות קמח

* 4 חלמונים (זה הצהוב)

* 300 מ"ל שמנת מתוקה (מיכל ורבע)

* פירות העונה

* עוגיות לוטוס שבורות לפירורים

* תמצית וניל כפית אחת








עכשיו לעניינים....

1. בקערה מערבבים את החלמונים+הסוכר+הקמח





2. לאחר מכן מביאים לרתיחה בסיר קטן את החלב+תמצית הוניל.
3. מוסיפים בהדרגה לתערובת חלמונים עד שמקבלים תערובת אחידה.
4. מחזירים לסיר ומחממים שוב תוך כדי ערבוב עד שמקבלים קרם סמיך .
5. מכסים בניילון ומכניסים למקרר בערך לשעה עד שהקרם מתקרר.
חלב מתחמם לו בתוך הסיר 
האיחוד: חלב+חלמונים
לערבב אני אוהבת.....
הנה הקרם שלנו, יאללה למקרר

6. מקציפים את השמנת המתוקה
7. מקפלים את השמנת המוקצפת יחד עם הקרם לאחר שהתקרר
מיקסר זו מילה גסה
מקפלים את הקצפת יחד עם הקרם, מומלץ לטעום 

קצפת
8. חותכים לקוביות את הפירות שבחרתם (עדיף פירות רכים). אני בחרתי קיווי ומשמשים



לא להתייאש חברים, תכף זה נגמר! מתחילים בשלב הסידור...
9. לוקחים כלי הגשה מגניב (כוס מיוחדת, צנצנת חמודה או כל דבר אחר שעולה לך בראש) ומתחילים לסדר שכבות שכבות. שתי כפות קרם/פירות/שוב קרם/ ולבסוף קצת פירות לקישוט + פירורי עוגיות לוטוס.



10. יאללה אוכלים.


חג שבועות שמח,
בלונה

יום שני, 1 באפריל 2013

פשטידת מנגולד ומצות

עכשיו כשהחג הכי מעפן שהיהודים הצליחו להמציא נגמר סופסוף (כן, אני שונאת את פסח למרות שאינני שומרת על כללי הכשרות). אני לא רוצה להתמרמר אבל נו באמת!!! מה יש לנו היהודים? הנוצרים צובעים ביצים, המוסלמים גם כן חוגגים ורק אנחנו בעונש. חג חרות??? פחחח הצחקתם אותי! חג העבדים תקראו לזה ונגמור סיפור. טוב אלונה, די !

אז איפה היינו? כן. פסח נגמר וחלקנו נותרנו עם למלאים של מצות אשר יוכלו להשביע את כל מדינת ישראל לעוד כ-40 שנה במדבר. מה עושים איתם אתם שואלים???

יש לי תשובה! פשטידת מנגולד מעולה :)

אם היו מספרים לי לפני חודש שאתלהב ממנגולד הייתי צוחקת לכם בפרצוף. אבל עכשיו אני נמצאת בגמילת בשר קלילה ולכן נחשפת פתאום לחומרים חדשים וטעימים. 
אם בירוקים עסקינן הנה מתכון מעולה וכל כך פשוט של אייל שני - תרד נמס לתוך עצמו. הבן אדם פשוט גאון! הוא יודע איך להתייחס לכל ירק/פרי/מוצר בצורה כל כך מדויקת ורלוונטית לסוגו. חבל שהתקשורת מנסה כל הזמן להוציא ממנו כל מני אייטמים שיתבלו להם כמה דקות מהשידורים המעפנים שלהם.

אז כמו שאייל שני מדגים תרד+חמאה מספיק ! אפילו מלח לא צריך כמאחר ובתרד יש ים מינרלים והמלח רק ישטח את הטעם המעולה שלו. אבל לנו יש מצות ואנחנו צריכים לעשות משהו .

שנתחיל?


מצרכים:

צרור עלי מנגולד
4 ביצים
6 מצות
100 גרם פתה עזים
100 גרם גבינה הולנדית
50 גרם חמאה
מלח/פלפל לפי הטעם

אופן הכנה:

1. תחילה נטפל במנגולד. צריך לשטוף אותו היטב, לסנן את המים ולקצוץ די גס.
פורנו מנגולד

2. לאחר מכן מכניסים למחבת רחבה + 50 גרם חמאה ומאדים מספר דקות. כבר לאחר האידוי מה מעדן ולכן היזהרו כדי שלא תחסלו את כל המנגולד.


3. בקערה שמים את הגבינות+המצות+הביצים. לפני כן מרטיבים את המצות ומפוררים לחתיכות בינוניות. אין צורך לנסות לסחוט את המים מהמצות.

4. מוסיפים את המנגולד ומערבבים יחד. מסדרים בתבנית. אל תדחסו יותר מדי את הפשטידה בתוך התבנית כדי שתישאר אוורירית ויאללה לתנור 20- 30 דקות 180 מעלות (כמובן יש לחמם את התנור לפני). 

זהו יש לנו פשטידה טעימה. לדעתי היא טעימה יותר כשהיא קרה ולכן אמליץ להמתין שתתקרר ואז לפרוס לריבועים קטנים וחמודים.
ברקע האחיינית המקסימה ליהי. רגעים לפני שהיא פירקה את הפשטידה ומיזגה אותה עם הריצפה


בתאבון
בלונה :)

יום שלישי, 26 במרץ 2013

פראג / רשמים מהטיול

בסופ"ש האחרון ביקרתי בפראג,  בירת צ'כיה. אחת הערים העתיקות באירופה אשר הצליחו לשמור על הארכיטקטורה האותנטית שלהם ולא שחזורים. כך שאם מישהו ממש מתעניין בסגנונות שונים בתחום כנראה שזה המקום המושלם גם זול וגם אמיתי.
לא אתחיל להתפלצף פה על האתרים בהם כדאי לבקר מאחר ויש המון גשרים, מצודות, שעונים ושאר הסיפורים. מי שמחפש מידע בנושא יכול פשוט לחפש בגוגל ויקבל אינסוף מידע.
סיפור קצר ששמעתי אשר נכרת בזכרוני ואני רוצה לספר לכם ואז נעבור לענייני אוכל וקניות :)
אם תטוסו לפראג סביר להניח שתלכו לראות את השעון האסטרולוגי המפורסם :

אי שם במאה ה-15 לספירה הגיע איש לבוש שחורים לעיר והבטיח כי יבנה משהו שאינו קיים בשום מקום לכבוד התושבים. תחילה חשבו שהוא משוגע אבל החליטו לנסות את הבחור התמהוני. נתנו לו פרק זמן של 9שנים ויום ואיימו עליו שבמידה ולא עומד בלו"ז, יטפלו בו כמיטב המסורת האירופאית באותה תקופה. הבחור עבד ועבד וכל העיר הייתה סקרנית אבל המתינו בסבלנות. לאחר 9 שנים ויום האיש חשף בפניהם את פרי יצירתו והעם הצ'כי היה כל כך מרוגש ושמח שהם הבינו שחייבים אבל חייבים איכשהו לגמול לבחור על היצירה המיוחדת הזו. הם חשבו וחשבו ולא ידעו מה הם יוכלו לתת לו במתנה.
לאחר שבוע נפלה ההחלטה והם הוציאו לאיש את שתי עיניו כאות הוקרה על העבודה, כדי שלא יוכל ללכת ולשחזר את הפלא במקומות אחרים. (אך אך האירופיים, למה אני לא מופתעת...)
השעון המדובר. האמת, יצא יפה לבחור

עקומה






ובנימה אופטימית זו נעבור לנושאים החשובים באמת : אוכל וקניות

קניות:

לכל חולי השופינג ואני בתוכם רוצה לומר: אין שם מקום לקניות היסטריות באמת. קחו את הכסף וטוסו לברצלונה שם אפשר להשתולל באמת. רשתות הסטנדרטיות די משעממות ויש שם אופנה די זהה למה שהולך כאן בארץ ואף משעממת יותר.
חוויה מעניינת הייתה לי בשוק הוויטנמי. כשקראתי עליו הבנתי שזה חגיגה למי שחובב זיופי מותגים. כשהגעתי למקום חשכו עיני, היו בסטות מעפנות מפוצצות בסחורה משונה אשר הגיע כנראה מכפרים נידחים בסין (מה שלא הצליחו למכור למצריים ותימן). אבל לאחר כמה רגעים אחד המוכרים התחיל ללחוש משהו. תחילה חשבתי שהוא סוטה או משהו בסגנון ואז הבנתי שהוא לוחש לנו "לאקוסט, טומי, לאקוסט, טומי" ואז הוא גרר אותנו לאיזו מחולה מאחורה, הכניס אותנו לשם וסגר את הדלת מאחורינו (אנחנו כבר היינו עם הלב בתחתונים ושרנו שירי פרידה לכליות) ושם נגלו לאיננו עשרות פריטים של המותגים הנבחרים. בקיצור פחד אלוהים

אוכל:

אקדים ואומר לכל שומרי הכשרות, תשקלו את העניין שוב לפני שאתם טסים לפראג.
המחירים בעיקר במסעדות של המקומיים פשוט ברצפה. זוג אשר יזמין כמה בירות+2 סטקים יפים ועוד קצת נישנושם יצא בהוצאה של כ-150 שקלים!!!! חצי בירה עולה אצלם 6 שקלים והן מ-ע-ו-ל-ו-ת שם.
בכל מסעדה ניתן למצוא תפריט עשיר של מאכלים מסורתיים המורכבים בעיקר מבשר כבש גרמני (יעני חזיר) על האש בצורה כזו או אחרת. למי שלא אוהב בשר לבן, יש ים בשר אחר אךךךך תענוג.
ברחובות יש אינסוף בסטות עם נקניקיות מעולות ולקינויח קיורטוש שכנראה הפך לטרנד חם בפראג.
כמובן, מי שחשקה נפשו באוכל איטלקי או מקדונלדס וחבריהם , לא חסר בכלל. אבל אני אומרת אם כבר טסתם מה תוכלו מקדונלדס? לא חבל?

והנה עוד כמה תמונות :
בית קפה מקסים אשר נמצא צמוד למדרגות היורדות מהמצודה

אלוהים! מבטיחה שבסוף אהיה צמחונית(פשוט זה לא מתאים לי עכשיו)

הביצים לקישוט עצי חג מולד או מה שזה לא יהיה, זה יפה



עוגת דבש מסורתית שלהם, גן עדן (לא מעפנה ויבשה כמו שלנו)



עדיין לא החלטתי מה יש יותר בפראג בירות או קזינויים


היה כיף :)
חג שמח חברים

יום חמישי, 7 במרץ 2013

מה לעשות שלא נולדת דוגמנית???


בימים אלא כל חברות האופנה מעלות את הקמפיינים שלהם לקיץ 2013 . אצלי במשרד כבר סיימנו ל"טפל" בכל הדברים שהיה צריך "לתקן" ושלחנו את החומרים לדפוס. עכשיו ממתינים שהחומרים יגיעו לסניפים בהצלחה.

תקופת הצילומים אשר מתקיימת פעמיים בשנה אומנם נחשבת לתקופה שמחה ומעניינת (כי יש אקשן, אודישנים ושאר הזיבולים). אבל אותי היא עושה קצת עצובה בשביל הדוגמנים ושמחה בשבילי.

בעיצומו של גיל טיפש-עשרה כשסבלתי מהפיצוצים שגרמו עודפי ההורמונים בשילוב על ההיפראקטיביות הלא מאובחנת שלי הייתי בוכה דקות ארוכות כל בוקר לאבא שלי:

"אבל תסביר לי למה אני צריכה ללכת לבית הספר? אני לא מסוגלת יותר להתמודד עם זה"
פעם אחת הוא ענה לי: "מה לעשות שלא נולדת דוגמנית? "

כמובן שהתשובה הזאת גררה בכי חזק יותר, מה לעשות שאבא שלך חסר הטקט הרגע הסביר לך שאת ברווזון מכוער ואין לך בררה אלה ללמוד כדי שיצא ממך משהו בחיים. מאז לאבא שלי יצאו עוד כמה פנינים מהפה אבל אני יפה הרבה יותר :)

והנה אנחנו יושבים בסטודיו בדרום תל אביב, החדר מלא דוגמנים צעירים ואמיצים. נכנסים ויוצאים. נותנים להם מספר. אם את/אתה מספיק יפה/מעניינת אז גם יציצו בבוק שלך ואם ממש זכית נותנים לך למדוד את הבגדים ואז את עומדת חצי ערומה מול חבורה של אנשים שלא יודעים איך קוראים לך וגם לא מעוניינים לדעת. אם את לא מעניינת אז לא מסתכלים עליך, עושים לך טובה שבכלל מסננים מילה לכיוונך ועד הדרך מריצים דחקות.

יש גם ויכוחים "מקצועיים" כגון: מה את לא רואה שהיא פרה? אי אפשר לצלם מישהי עם חזה כזה לקיץ! אמא תראי איזה ווג'!? מה את מתכננת לעשות קמפיין בסגנון הערב הסעודית? היא עוף קפוא! יש לה ריח של נפטלין. הכי עופרה חזה וכו' וכו' וכו'



ברגעים כאלה אני אומרת לעצמי: איזה מזל שלא נולדתי דוגמנית. מאיפה הכל האומץ והנחישות הזאת שיש לילדים האלה? (היחס חרא לבנות ולבנים באותה המידה סתם שתדעו)

אני בכלל לא באה מהכיוון של לבכות על גורלם המר מאחר וכל אחד אחראי לחייו ובוחר במה הוא רוצה לעבוד. התעשייה הזאת מסריחה וצבועה וכולם יודעים את זה. הם חיים וניזונים מהמנהג הקדום בתקופות הפחות נאורות של אירופה - "המלך מת, יחי המלך החדש!". וכל זה נעשה בתיבול של הז'ארגון המעפן הזה שלהם. מי שרוצה להיות שם משלם את המחיר !

אבל אני גם לא יכולה להתנתק מהיותי אישה אשר יודעת יפה מאוד איך זה מרגיש כשאת עומדת בחדר ובוחנים כל מילימטר בגוף שלך. כשהג'ינס מסרב להיסגר עליך,אבל רק לפני 3 חודשים הוא היה גדול עלי?? כשאת אוכל צ'יפס ואנשים "נחמדים" עוברים לידך, מחייכים את החיוך החמוד הזה שלהם ואומרים: "בתאבון חמודה!!".

אבא איזה כיף שאני לא דוגמנית! אני יכולה ללכת לנמנם בכיף אני והקילוגרמים המיותרים שלי מהחורף!!!!

יום שלישי, 11 בדצמבר 2012

חרדת מברשת השיניים

מראש אקדים ואומר שהפוסט הזה קצת יותר אישי והתלבטתי ארוכות האם לפרסם אותו או לא משתי סיבות:
הראשונה היא כי בעיני החרדה הזאת שעליה אדבר היא דבר אישי וחושפני והשנייה כי זה עלול להתפרש לא נכון בעיני מישהו אחד אשר אותו אני מאוד מחבבת :).
בסופו של דבר הוחלט שאפרסם כי הבלוג הזה הוא קצת יומן אישי ולכן מותר לי!!!

אז ככה, כידוע אני רווקה בת 27 אשר חיה לה באושר ושמחה את רוב שעות חייה במשרד. מספר מצומצם מאוד של שעות אני מעבירה בביתי הקטן, בשכונת נחלאות שבירושלים (השכונה הכי יפה ביקום ועל כך עוד נדבר). אני גרה שם כבר שנה, הבית שלי הוא קטן ואינטימי + גינה שאני משקיעה בה חלק ניכר מהשבתות הקיציות שעברו עלי.
כן כן אני חופרת תכף באה התפנית!
קומה מעלי גרים 3 בחורים נחמדים מאוד, התידדנו לאורך התקופה עד כדי כך שבאיזשהו שלב התחלתי לצאת עם אחד הבנים. לדעת שנינו הגורם היה האוכל אשר הייתי מזרימה לילד, הוא עשה אחד ועוד אחד והבין ששווה לו להקריב את עצמו כדי לאכול אוכל ביתי טעים.
מראש זיהיתי את ה"קושי" ואמרתי לעצמי "אלונה, את יוצאת עם השכן! מה יעלה בגורל החופש שלך שאת כל כך קנאית לו". כמובן ששמתי פס ומהר מאוד הגענו למצב שהוא ישן אצלי כל יום.
כחלק פרפורי המוות של ה"לבד" שלי עשיתי לבחור שיחה של: זה לא בריא לקשר להיות כל יום ביחד. הוא כמובן הסכים אבל שום דבר לא השתנה. לזכותו יאמר שהוא קלט שאני בחורה חרדתית ובוקר אחד שאל אותי:
הוא: אלונה, אני חייב לשאול אותך משהו...
אני: מה? (אוי לי, מה הוא רוצה ממני)
הוא: אני ישן פה כל לילה, זה בסדר אם אעביר לכאן את מברשת השיניים שלי?
אני: בטח (נושמת לרווחה, כבר פחדתי שהוא בהריון )

בשבועיים הראשונים הייתי מגיעה עייפה ומותשת (ולא רק מהסיבות החשודות) אלא כי אני לא רגילה ולא אוהבת לישון ביחד, אךךךך הכאבי גב שהיו לי.  

מפה לשם כך עוברים להם הימים והשבועות, אנחנו נהנים, ארוחות ערב+סרטים בקיצור חגיגה. 
עד שפתאום בוקר אחד את מתעוררת ומבינה שיש שני לפטופים בחדר, שני ספרים ליד המיטה, 4 גרביים זרוקים ליד המיטה, דאודורנט וחלוק אמבטיה של גבר (לי בכלל אין חלוק אמבטיה) ועד אלמנטים של זכר בשטח....
ואז את מעקלת, חמודה! את חיה בסרט, אומנם לא באופן רשמי אבל אתם גרים ביחד (מפחיד לא?) .

למרות שאני פחדנית היתרונות גוברים עלי ולכן החרדות האלה נשארות ביני לבין הבלוג.
להלן היתרונות:
* אני מאוד אוהבת את הבחור
* זה כיף לקבל קפה חם וטעים כל בוקר למיטה, חבל שהתחלתי להיות רגישה ללקטוז
* בחיים לא הייתי מגיעה לעבודה אם לא היו מעירים אותי בצורה כל כך נחמדה וחמה (הבוס שלי מאושר)
* כיף להתכרבל ביחד בחורף הירושלמי
* הוא הדבר הכי חמוד ויפה להתעורר לידו
* סקס זמין ובשפע (כן! כן! כתבתי את זה, ועכשיו כל ה-3 קוראים שלי מסמיקים)

לכן, אני מחליטה לזנוח את החרדות ולהמשיך להנות לי :)



יום שישי, 7 בדצמבר 2012

הבופה / חוויה מתקנת

 אף פעם לא הבנתי מה ההתלהבות מבופה,
ליתר דיוק לא רק שלא אהבתי את צורת ההגשה הזו אלא תיעבתי אותה!

" היה מבחר מעולה, איזה שפע " אומרים לי ואני רק מדמיינת המון של אנשים נדחף אחרי מטעמים בינוניים של חדר אוכל וכידוע במדינתנו המתורבתת הידחפות וצרחות הן אבני היסוד של כל אירוע שמכבד את עצמו.

"יודה, תביא לי את הבורקס" צורחת אישה שמנמנה בטרנינג אשר מפלרטטת עם 3 צלחות עמוסות בכל "טוב" בזמן שבנה דופק עליה גרפסים אחרי מילוי 3 של הצלחת שלו.

בקיצור לא אוהבת!!!


בנוסף העודף מבחר הזה מבלבל נורא, הרי כל כך פשוט להזמין מנה אחת אשר תגיע אליך מונחת בשקט ושלווה על הצלחת שלה ולא 15 סלטים ו-17 סוגי גבינות אשר נדחקים בצלחת ובסוף את יוצאת עם בחילה.

אבל הבוקר הבופה ואנוכי עברנו חוויה מתקנת, האירוע התרחש בבית קפה ירושלמי מקסים "תמול שלשום" להלן תיעוד האירוע:
הגענו בשעה 10 בבוקר, המקום היה ריק כמעט והיו מספר זוגות אשר אכלו בשקט ובכיף.
לכשנפגשתי עם הבופה, הכל היה מסודר ונקי . מאכלים פשוטים אבל טריים ועשויים בטוב טעם הזמינו אותי: "בואי אלונה, תוכלי משהו את נראת חיוורת"
התיישבנו לנו,
המלצרית ניגשה ולקחה את הזמנת החביתה (נחמד שזה לא חביתה אשר שוכבת לה כבר שעה ורוצה להתאבד).
הנה כמה תמונות

הקפה יושב בלב ירושלים, הכניסה מרח' נחלת שבעה
החצר (שימו לב למלצר שנרדם בזמן המשמרת)


שוקולד טוב לנשמה
איזו הפתעה, ניתן להנות בחיים גם אם יש סוג אחד של לחם!!!












עיצוב מגניב לתפריטים, כולם שונים ואגב, "ערים הסמויות מעין" ספר מעולה









ובקיצור, היה לי ממש טעים, אף אחד לא דחף אותי וצרח עלי!

ידוע שהעולם מתחלק ל3 חלקים: אלה שממש אוהבים את ירושלים, אלה שממש שונאים אותה (לדעתי הם פשוט מפחדים) ואלה שיש להם סנדרום ירושלים (צן מיוחד מאוד אך ארחיב על כך בפעם אחרת).

אז מי שרוצה להנות מבוקר באווירה ירושלמית, מומלץ להגיע בשישי (הבופה זה רק בשישי).


אני הולכת לנמנם
שבת שלום,

בלונה