לבנה

שלום חברים, 

בשעה טובה עברתי דירה. תוכלו למצוא את הפוסט המלא כאן

סדנת פוקצ'ות יוצאת לדרך

לפני כשבועיים החלטתי להוציא אל הפועל תוכנית שזממתי כבר זמן מה. מי שקורא את הבלוג שלי מכיר את אהבתי האינסופית ללחם על כל צורותיו. בעקבות הפוסטים נשאלו הרבה שאלות ולכן החלטתי להרים את הכפפה ולשבור את הפחד הבלתי מוסבר מבצק שמרים קל, טעים ושמנמן. 

בבוקר שישי שמשי ונחמד הזמנתי לביתי 10 חברים אשר עוקבים אחרי הבלוג ויחד לשנו, התפחנו, קישטנו, אפינו וכמובן זללנו.

אז מה למדנו בסדנה?

• בצק פוקצ'ה בסיסי ומעולה
• פוקצ'ה משפחתית שהיא ארוחה שלמה בפני עצמה
• פוקצ'ות אישיות עם תוספות מעניינות שמתאימות לאירוח קליל אך מושקע
• פוקצ'ה ממולאת שהכרתי בשם אחר עוד מבית אמי (הקווקזית דווקא)

בתום הסדנה אכלנו בראנץ' עשיר של סלטים ומנות טריות מירקות העונה שהכנתי לחברי הסדנא יחד על התוצרים שלנו.

חייבת לציין שהיה לי מה-זה-כיף!!!! תודה לכל החברות (וחבר) שהגיעו, עם חלקכם זו הפעם הראשונה שנפגשתי פנים מול פנים ואני מקווה שלא האחרונה.
תודה מיוחדת לקירה שצילמה את כל הצילומים המרהיבים שיש כאן בפוסט, תוכלו לעקוב כאן אחריה באינסטוש זה בהחלט שווה.

ולכן החלטתי לקיים את הסדנא באופן קבוע
בכל יום שישי הראשון בחודש בין השעות 10:00-12:30
הסדנא הקרובה תתקיים בתאריך 5/6/15 

היא תערך בביתי שבשכונת פסגת זאב, ירושלים
מחיר למשתתפ/ת 150 ש"ח  

 להרשמה שלחו מייל balona000@gmail.com 

* לסדנה קבוצתית ניתן לתאם תאריך מראש   

מחכה לראותכם,
אלונה

סטארטר - כי ירושלים היא הבחורה הכי מגניבה בארץ, אם לא ביקום כולו

היוש, 

יש הטוענים שירושלים היא אפורה, מדכאת, חסרת חיים ועוד "מחמאות" נוספות.

אותי מצחיק שהתיאורים הציוריים הללו נפלטים מפיות אשר ביקרו בעיר בפעם האחרונה כשארגנו להם טיול ליל סליחות בכיתה ו'. אני בטוחה שזה היה מדכא ואפרורי. אז אם אתם פתוחים לשבירת מיתוסים מטופשים, המלצתי החמה אליכם היא קחו סווטשרט ובואו. אם אתם מעדיפים להישאר ממורמרים ואפורים אז שבו בבית ואל תהרסו לנו את מצב הרוח כי.... 

משהו מדהים קורה בירושלים (שוב) 

פרויקט חדש ומ-ה-מ-ם בשם "סטארטר" - סדרת אירועים (150!!!!) אשר יערכו בין התאריכים 15-31.3. אמנים, ארוחות, סיורים, סדנאות וכו... בכל יום בנושא אחר, לתוכנייה מלאה היכנסו ללינק. 

אני כצפוי אתמקד ביום שכולו חגיגת קולינריה ירושלמית במיטבה, אשר יערך ב-25.3 

לתוכנייה מלאה היכנסו ל>>>> כאן אז מה מצפה לנו???
ארוחות בוקר ועסקיות צהריים במחירים שווים במבחר מסעדות ירושלמיות ותיקות וחדשות - מה שבטוח טעימות רצח!!!

סדנת צילום עם אחת הבלוגריות האהובות עלי, אפרת מהבלוג "אז מה את עושה כל היום"אני כבר נרשמתי וממליצה בחום, הרי כולנו מצלמים אוכל לפחות פעם ביום, למה שלא נעשה את זה טוב?

מהבלוג המדהים של אפרת

אם בענייני משפחה עסקינן, בבית קפה "שרגא" פותחים פיצה משפחתית. באופן כללי שתדעו, אם נמאס לכם מארוחות קפה סטנדרטיות אז זה המקום בשבילכם עם מבחר סנדביצ'ים מקוריים, ארוחת בוקר מפתיעה ועוד מנות טעימות ומטריפות (אגב, מקום מעולה לטבעוניים שבינינו).

הסנדביצ'ים הצבעוניים של קפה שרגא 

מה עוד אתם צריכים??? טבעוניים? אין בעיה :)
אורי שביט הבלוגרית הכי טבעונית בארץ תבשל ארוחה טבעונית שה"מונא" לא ראתה.
בטח אתם שואלים את עצמכם איך זה שבירושלים שכחו את הקובה והחומוס שהעלו את שוק מחנה על המפה. נראה לכם ששכחו? מתקיים סיור בעקבות החומוס אשר נבחר לסיור מודרך הטוב ביותר ע"י ערוץ 2.

מה עוד? סדנת קובה, יין, בשרים חמים וקרים, מתוקים, סושי ואפילו ראמן.
בקיצור, היכנסו לקישור שנתתי למעלה והירשמו יש אינסוף אפשרויות טעימות ומשמחות.
המקומות אוזלים כמו פיתות חמות בבוקר שישי.

ביוש,
מבטיחה לעדכן באירועים הבאים
אלונה

שקשוקה, ארוחת בוקר מושלמת

שלום חברים, 

בשעה טובה עברתי דירה. תוכלו למצוא את הפוסט המלא כאן

מנזר המצלבה

אךךךך ירושלים אהובתי, כל פעם מתגלה בה עוד פיסה עם הניחוח ששייך רק לה.
לא אברבר יותר מדי רק אציין שגיליתי את "מנזר המצלבה" תוך כדי הליכות שהתחלנו לעשות לאחרונה (חוששת שקצב האכילה יגרום לשמלת החתונה שלי להתפוצץ. מאחר ואינני שולטת בתאבון שלי אעשה הליכות). הסתקרנתי מאוד עד שהייתה לי הזדמנות ללכת לשם באור יום. הצעתי את המקום כלוקיישן לצילומים בחברה בה אני עובדת (יצא מהמם) על הדרך צילמתי גם לנו (אתם ואני).

המנזר והכנסייה הם מהמבנים הבודדים ששרדו בירושלים בשלמותם מימי הביניים

מתגוררים בו רק שני נזירים ושתי נזירות (הם כנראה שמעו על אמצעי מניעה)

לפעמים כל מה שצריך זה מצלמה וירושלים

בלונה

סלט עדשים קייצי

שלום חברים, 

בשעה טובה עברתי דירה. תוכלו למצוא את הפוסטהמלא כאן

ירושלים החורפית

לירושלים תדמית לא טובה,
כנראה משרד יחסי הציבור שלה פשט רגל (אם היה לה כזה בכלל ואם היה לה כזה בטח ישב במאה שערים ולשם לא ניתן להיכנס בלבוש לא צנוע).
בקיצור העיר בקשיים תדמתיים חמורים וזה לא מפתיע אותי בכלל...
הלקסיקון שלנו משריש את התדמית הזו משחר השפה עברית המחודשת לדוגמה:

* בורקס ירושלמי
תרגום: בורקס מגעיל עם בצק קשה ומתפורר.

* מעורב ירושלמי
תרגום: השאריות של הקצב, כל מה שאנשים לא קנו במשך היום + המון המון תבלינים (טעים רצח אבל זבל!)

* ארטישוק ירושלמי
תרגום: כמו ארטישוק רק מעפן יותר.

בקיצור הבנתם את הפואנטה. כל מה שמצרפים לו את התוספת הבזויה "ירושלמי" הוא מצטייר כלא טעים, קשה, מסכן וכו.
אני באמת לא מבינה למה, כשאני מסתובבת ברחובות העיר הכל נראה לי יפה, נעים ומרגיע . האוויר צלול יותר, לילות הקיץ בירושלים זה הדבר הכי שווה בעולם, אפילו חתולי הפח או בשמם המלא אשפתולים, שמנים יותר ויפים יותר.

אז למה אנשים מפחדים? כי קר? כי התחבורה על הפנים?
אבל גם באירופה קר ואלפי ישראלים נוסעים לשם מדי חורף ואז מתמוגגים בסיפורים משעממים על הטיול בפני נשות המשרד.

תשובה אין לי אבל צילמתי כמה תמונות מנקודת מבטי. כך אני רואה אותה ולמרות הערסים, שאר הקיצוניים והלכלוך אוהבת אותה מאוד.
מי שאמיץ מספיק מוזמן להצטייד בביגוד חם מאוד כי קר אצלנו כרגע ולבוא!
בשבועות הקרובים אפרסם פוסט שיפרט לאיפה כדאי ללכת בבוקר שישי פנוי (ולא זה לא הכותל).

כשיש לי זמן פנוי אני מרגלת אחרי הדוסים בנחלאות

רחוב יפו המשופץ

אין לי שמץ איפה זה

רחוב אגריפס, רחוב המקביל לרחוב יפו השוק יושב בין שני הרחובות האלה

לסיום שיר של הדג נחש נחשו באיזה נושא...
http://www.youtube.com/watch?v=MHoRfjxnGyo

חרדת מברשת השיניים

מראש אקדים ואומר שהפוסט הזה קצת יותר אישי והתלבטתי ארוכות האם לפרסם אותו או לא משתי סיבות:

הראשונה היא כי בעיני החרדה הזאת שעליה אדבר היא דבר אישי וחושפני והשנייה כי זה עלול להתפרש לא נכון בעיני מישהו אחד אשר אותו אני מאוד מחבבת :).

בסופו של דבר הוחלט שאפרסם כי הבלוג הזה הוא קצת יומן אישי ולכן מותר לי!!!

אז ככה, כידוע אני רווקה בת 27 אשר חיה לה באושר ושמחה את רוב שעות חייה במשרד. מספר מצומצם מאוד של שעות אני מעבירה בביתי הקטן, בשכונת נחלאות שבירושלים (השכונה הכי יפה ביקום ועל כך עוד נדבר). אני גרה שם כבר שנה, הבית שלי הוא קטן ואינטימי + גינה שאני משקיעה בה חלק ניכר מהשבתות הקיציות שעברו עלי.

כן כן אני חופרת תכף באה התפנית!

קומה מעלי גרים 3 בחורים נחמדים מאוד, התידדנו לאורך התקופה עד כדי כך שבאיזשהו שלב התחלתי לצאת עם אחד הבנים. לדעת שנינו הגורם היה האוכל אשר הייתי מזרימה לילד, הוא עשה אחד ועוד אחד והבין ששווה לו להקריב את עצמו כדי לאכול אוכל ביתי טעים.

מראש זיהיתי את ה"קושי" ואמרתי לעצמי "אלונה, את יוצאת עם השכן! מה יעלה בגורל החופש שלך שאת כל כך קנאית לו". כמובן ששמתי פס ומהר מאוד הגענו למצב שהוא ישן אצלי כל יום.

כחלק פרפורי המוות של ה"לבד" שלי עשיתי לבחור שיחה של: זה לא בריא לקשר להיות כל יום ביחד. הוא כמובן הסכים אבל שום דבר לא השתנה. לזכותו יאמר שהוא קלט שאני בחורה חרדתית ובוקר אחד שאל אותי:

הוא: אלונה, אני חייב לשאול אותך משהו...

אני: מה? (אוי לי, מה הוא רוצה ממני)

הוא: אני ישן פה כל לילה, זה בסדר אם אעביר לכאן את מברשת השיניים שלי?

אני: בטח (נושמת לרווחה, כבר פחדתי שהוא בהריון )

בשבועיים הראשונים הייתי מגיעה עייפה ומותשת (ולא רק מהסיבות החשודות) אלא כי אני לא רגילה ולא אוהבת לישון ביחד, אךךךך הכאבי גב שהיו לי.  

מפה לשם כך עוברים להם הימים והשבועות, אנחנו נהנים, ארוחות ערב+סרטים בקיצור חגיגה. 

עד שפתאום בוקר אחד את מתעוררת ומבינה שיש שני לפטופים בחדר, שני ספרים ליד המיטה, 4 גרביים זרוקים ליד המיטה, דאודורנט וחלוק אמבטיה של גבר (לי בכלל אין חלוק אמבטיה) ועד אלמנטים של זכר בשטח....

ואז את מעקלת, חמודה! את חיה בסרט, אומנם לא באופן רשמי אבל אתם גרים ביחד (מפחיד לא?) .

למרות שאני פחדנית היתרונות גוברים עלי ולכן החרדות האלה נשארות ביני לבין הבלוג.

להלן היתרונות:

* אני מאוד אוהבת את הבחור

* זה כיף לקבל קפה חם וטעים כל בוקר למיטה, חבל שהתחלתי להיות רגישה ללקטוז

* בחיים לא הייתי מגיעה לעבודה אם לא היו מעירים אותי בצורה כל כך נחמדה וחמה (הבוס שלי מאושר)

* כיף להתכרבל ביחד בחורף הירושלמי

* הוא הדבר הכי חמוד ויפה להתעורר לידו

* סקס זמין ובשפע (כן! כן! כתבתי את זה, ועכשיו כל ה-3 קוראים שלי מסמיקים)

לכן, אני מחליטה לזנוח את החרדות ולהמשיך להנות לי :)

הבופה / חוויה מתקנת

 אף פעם לא הבנתי מה ההתלהבות מבופה,
ליתר דיוק לא רק שלא אהבתי את צורת ההגשה הזו אלא תיעבתי אותה!

" היה מבחר מעולה, איזה שפע " אומרים לי ואני רק מדמיינת המון של אנשים נדחף אחרי מטעמים בינוניים של חדר אוכל וכידוע במדינתנו המתורבתת הידחפות וצרחות הן אבני היסוד של כל אירוע שמכבד את עצמו.

"יודה, תביא לי את הבורקס" צורחת אישה שמנמנה בטרנינג אשר מפלרטטת עם 3 צלחות עמוסות בכל "טוב" בזמן שבנה דופק עליה גרפסים אחרי מילוי 3 של הצלחת שלו.

בקיצור לא אוהבת!!!

בנוסף העודף מבחר הזה מבלבל נורא, הרי כל כך פשוט להזמין מנה אחת אשר תגיע אליך מונחת בשקט ושלווה על הצלחת שלה ולא 15 סלטים ו-17 סוגי גבינות אשר נדחקים בצלחת ובסוף את יוצאת עם בחילה.

אבל הבוקר הבופה ואנוכי עברנו חוויה מתקנת, האירוע התרחש בבית קפה ירושלמי מקסים "תמול שלשום" להלן תיעוד האירוע:

הגענו בשעה 10 בבוקר, המקום היה ריק כמעט והיו מספר זוגות אשר אכלו בשקט ובכיף.
לכשנפגשתי עם הבופה, הכל היה מסודר ונקי . מאכלים פשוטים אבל טריים ועשויים בטוב טעם הזמינו אותי: "בואי אלונה, תוכלי משהו את נראת חיוורת"
התיישבנו לנו,
המלצרית ניגשה ולקחה את הזמנת החביתה (נחמד שזה לא חביתה אשר שוכבת לה כבר שעה ורוצה להתאבד).
הנה כמה תמונות

הקפה יושב בלב ירושלים, הכניסה מרח' נחלת שבעה

החצר (שימו לב למלצר שנרדם בזמן המשמרת)

שוקולד טוב לנשמה

איזו הפתעה, ניתן להנות בחיים גם אם יש סוג אחד של לחם!!!

עיצוב מגניב לתפריטים, כולם שונים ואגב, "ערים הסמויות מעין" ספר מעולה

ובקיצור, היה לי ממש טעים, אף אחד לא דחף אותי וצרח עלי!

ידוע שהעולם מתחלק ל3 חלקים: אלה שממש אוהבים את ירושלים, אלה שממש שונאים אותה (לדעתי הם פשוט מפחדים) ואלה שיש להם סנדרום ירושלים (צן מיוחד מאוד אך ארחיב על כך בפעם אחרת).

אז מי שרוצה להנות מבוקר באווירה ירושלמית, מומלץ להגיע בשישי (הבופה זה רק בשישי).


אני הולכת לנמנם
שבת שלום,

בלונה