יום חמישי, 24 בנובמבר 2016

לחם מחבת אלוהי ב-15 דקות

צילום: קירה קלצקי למגזין "לאישה"

אין לי סיפור מרגש על הדייט הראשון שלנו.
ולא נתקלתי בו לפתע בסמטה אפלולית אי שם בארץ זרה.
הוא תמיד היה שם שקט, מופנם ושזוף כלפי חוץ. 
אבל הריח שלו תמיד מסגיר אותו ואתה מחורמן מריחות הלחם הטרי מושיט אליו את היד בלי כל שליטה. בביס הראשון מתגלות אלפי שכבות דקיקות, ומתחת למעטפת השזופה פורץ טעם מתקתק של בצל מקורמל. אמאלה!!
אצלי בבית הכינו אותו לארוחות "בין לבין" כדי להרחיק אותנו, הילדים מאכלים חגיגיים שהכינו לאורחים. אצלנו קוראים לו "טוטואי" ׂׂ(TUTUI) המהדרין שבתושבי דגסטן קוראים לו "לובוש טוטואי" - יעני לחם טוטואי.
בשנים האחרונות כשהעמקתי את חיפושי הקולינרים גיליתי שלא רק קווקזים יודעים להכין כזה, גם סינים (בינג) והודים (פארטה) טוענים לבכורה. אבל בתכלס, מה זה משנה? 
ואז אני מושיבה את חברותי הדמיוניות מהודו וסין, מכינה לנו כוס תה- נענע היפר מתוק, פורסת לכל אחת פרוסה גדולה ואנחנו מנשנשות את הדבר המופלא הזה תוך כדי נגיסות בקוביית גבינה מלוחה.
יתרון משמעותי של הלחם הזה הוא שאין צורך בהתפחות והמתנה ממושכת. מהרגע שהחלטתם לנתק את הישבן מהספה יקח לא יותר מ-15 דקות עד שיש לכם מאפים חמים וטעימים בטירוף.
צילום: קירה קלצקי למגזין "לאישה"
שימו לב!! כדי שהמאפה יהיה מוכן מבפנים חייבים לטגן אותו על אש נמוכה אחרת הוא רק ישחים מבחוץ. בנוגע להקפאות וכו'. לא ניסיתי אבל ברמת העיקרון אין בעיה להכין את המאפים, להפריד בנייר אפייה, לעטוף היטב בניילון נצמד ולהקפיא. מפשירים במקרר ולא בחוץ לפחות 4 שעות ומטגנים לפי ההוראות בהמשך. אפשר גם להקפיא מוכן ולחמם בטוסטר אובן על 170 מעלות כ-10 דקות, אבל למה לכם? תכינו ותאכלו מייד - הרבה יותר טעים.
צילום: קירה קלצקי למגזין "לאישה"
*************************************************************

מתכון לטוטואי - לחם מחבת מהיר 

  • חומרים ל-2 לחמים בקוטר 20 ס"מ: 
  • 500 גרם (1/2 3 כוסות) קמח  
  • 1 כפית שטוחה מלח  
  • 1/2 כפית שמרים יבשים
  • 1/2 1 כוסות (360 מ"ל) מים 
למלית
  • 1 בצל גדול קצוץ דק או 2 בינוניים
50 גרם חמאה (אפשר להחליף בשמן) + עוד קצת להברשה לאחר הטיגון

  • מטגנים בצל: מחממים מחבת עם חמאה ומטגנים בצל על אש בינונית 5-6 דקות עד לקבלת צבע זהוב עמוק. מצננים.
  • מכינים בצק: תחילה מערבבים את כל החומרים היבשים ויוצרים גומחה במרכז. יוצקים מים ולשים לבצק חלק ואחיד. 
  • מרדדים, ממלאים ומטגנים: מחלקים את הבצק ל-2 חלקים. על משטח עבודה מקומח מרדדים כל חלק למלבן בעובי 1/2 ס"מ. מפזרים מעל מחצית מכמות הבצל בשכבה אחידה.
  • מגלגלים את הבצק לגלילה, ואז לשבלול. משטחים בעזרת ידיים ל"פיתה" בעובי 2 ס"מ. המלית עלולה לפרוץ החוצה, זה בסדר גמור.
  • מחממים מחבת כבדה ויבשה על להבה נמוכה. מטגנים את הלחם 6-8 דקות מכל צד עד להשחמה. מברישים בחמאה ומגישים מיד.
מילויים נוספים: בגדול אפשר לקחת את זה לכל כיוון שמתחשק לכם אבל הנה 3 המלצות שאני אוהבת במיוחד
** 5 גבעולי בצל ירוק קצוצים דק ו-200 גרם גבינת חמד מפוררת
** 4-5 כפות פירה תפוחי אדמה מתובל בכורכום
** 200 גרם גבינה צהובה מגוררת עם 2 כוסות תרד קצוץ גס

בתאבון חברים,
אלונה



 


יום שישי, 22 ביולי 2016

על פסטרמה ביתית ועצלנות כרונית

הבוקר הועפתי ממיטתי בשעה 5:38. גררתי את עצמי לסלון, המפקדת עמדה יחפה וכבר נראתה ערנית מאוד עם מוצץ משורבב בין השפתיים. הכנתי דייסה, זרמתי עם דרישות הרודנית גם אם הן לא עולות בקנה אחד עם חוקי ההורות הנהוגים בבית בשעות שפויות יותר. יאלללללה שתראה איזה חצי שעה "יובל". קפה שחור ראשון אני כבר מעלה הילוך, מפה לשם הגענו לשעת הגן, ביוש!! 
חזרתי לבית , קפה שחור שני וכולי תוכניות גרנדיוזיות: לנקות-לבשל-לקרוא ספר-וכמובן לסדר גבות כי כבר לא נעים לצאת לרחוב. אני רק אשב שנייה פה על קצה הספה ואחפש מתכון טוב לקובנה. אף פעם לא הכנתי קובנה אז חייבים לערוך תחקיר רציני הכולל צפיית סרטונים ביוטיוב. כעבור שעתיים מצאתי את עצמי שוכבת על הספה וצופה בסרטונים של סבתות תימניות (זאתי חמודה במיוחד, תריצו לדקה 5, אל תוותרו) משטחות עלי בצק דקיקים ומורחות במרגרינה (!!!). אני מורעבת ויש לי 6 ק"ג קמח דנדשים שרכשתי השבוע, מה גם שאת הקובנה שלי אמרח בחמאה ולא במרגרינה. 
ניגשת למקרר, מזהה קופסת דגים מלוחים. על השיש ממתינה לי חלה אבודה שלא לומר אובדנית. אמרתי לה "נשמה, אני אציל אותך אל חשש". פרסתי לי 3 פרוסות והכנסתי לטוסטר, כשהפרוסות הפכו לזהובות מאוד מרחתי עליהן שכבה נדיבה של שמנת 30%, כל פרוסה קישטתי בפיסה מכובדת של דג וזהו, פה סיימתי את הרומן עם הקובנה שלי.
מה קובנה עכשיו? להתפיח, לרדד, למרוח, לאפות, להזיע. בימים חמים של קיץ וצאצאית מתרוצצת בבית כל מה שאני באמת רוצה זה לחם חמים וקריספי מעט עם שכבה טעימה של משהו קריר בפנים.
ואז נזכרתי בה, הפסטרמה שלי. אני מכינה אותה כל כמה שבועות כי "בשר הודו זה טוב לילדה", ככה אמרו לי. וגם לנו המבוגרים זה טעים רצח חם או קר העיקר שיהיה עם שכבת סחוג-מיונז נדיבה. בנוסף לכל ההתלהבות הזאת נזכרתי שכבר צילמתי מתכון פסטרמה לפני כשנה רק שהתעצלתי לפרסם אותו. בטח כי הייתי עסוקה לרפרש את דפי האינסטגרם במצוד אחר החתול החמוד בתבל או משהו בסגנון.
את הפסטרמה שלי אני מכינה מחזה הודו לא רק כי הוא בריא יותר, בהשוואה לחזה עוף הוא גם קל יותר לעבודה (חזה עוף מתייבש מהר יותר). התהליך הוא מאוד פשוט: משרים את החזה במי מלח ותבלינים לילה שלם, זה עוזר לשמור על עסיסיות וגם מכניס לתוכו טעמים. לאחר ההשריה מצפים את החזה בתיבול שאוהבים (בהמשך אתן כמה אופציות) ואופים. פורסים לפרוסות דקות ואוכלים חם או קר, עם או בלי לחם. נסו להכניס את הפסטרמה הזו ל"פיתה על הגז" עם שליכט של חמאה או מיונז. 
לעניינים>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
מתכון לפסטרמה בגראם מסאלה וסילן 
חומרים לנתח אחד: 
נתח של חצי חזה הודו (יעני אונה אחת) 
למרינדה:
2 כוסות מים פושרים
1/2 כף מלח גס
קורט כורכום
1/2 כפית פפריקה מתוקה
1/2 כפית
2 פלפלי שאטה יבשים 
לתערובת תיבול:
1 כף גראם מסאלה
3 כפות סילן
1 כף סויה (לא חייבים)
2 כפות שמן זית
1 כפית גרגרי חרדל
1/2 כפית פלפל שחור גרוס
אופן הכנה:
  • מערבבים בקערה מים עם מלח ותבלינים עד שהמלח נמס. מניחים חזה הודו במרינדה ודואגים שמי המרינדה יגיעו לכל חלקי הנתח. מעבירים למקרר למשך לילה והופכים פעם-פעמיים בהלך ההשריה.
  • מחממים תנור ל-180.
  • מוציאים את החזה מהמקרר ושמים במסננת עד שהנוזלים מפסיקים לטפטף. אם אתם ממהרים אפשר לייבש עם נייר סופג.
  • מערבבים בקערה קטנה את כל חומרי התיבול ומברישים את נתח החזה מכל הכיוונים. שומרים את תערובת התבלינים שנותרה.
  • מניחים את הנתח בתבנית ומכניסים לתנור ל-30-40 דקות. במהלך האפייה מברישים פעמיים בתערובת התיבול. היזהרו לא לייבש את הפסטרמה, אחרי 30 דקות דוקרים אותה במזלג ואם יוצאים ממש מעט נוזלים סימן שהיא מוכנה. 
  • פורסים ואוכלים, אפשר לשמור במקרר בקופסה עד שבוע.
כפי שציינתי למעלה אפשר לשחק עם טעמי התבלינים לפי מה שאוהבים אצלכם בבית, הנה כמה המלצות שלי: 
דבש ופלפל שחור גרוס: תהיו נדיבים עם הפלפל זה ייתן משחק נעים בין מתוק לחריף. 
גריל: אפשר לצפות את הנתח בתבלין גריל מוכן כ-2 כפות לחצי חזה. 
עשבי תיבול: מכינים תערובת עשבי תבלין יבשים מ: אורגנו, זעתר ומעט נענע, מערבבים עם 4-5 כפות שמן ומצפים את הנתח. 
יאללה, רצתי להוציא את הילדה
שבת שלום :)
אלונה

יום רביעי, 30 בדצמבר 2015

לחם קופים מתוק, עוד קצת על נוסטלגיה ונובי גוד - חלק ב'


היוש,
כהמשך ישיר לפוסט הקודם (מתכון ללחם קופים מלוח ) היום נכין לחם קופים מתוק שזה הגרסה הקלסית והמהממת של מאפה שמרים ריחני, רך ויאמיייייי.
גם בפוסט הזה רוב הכלים בהם צילמתי/ערבבתי/בישלתי/אפיתי שייכים לסבא של חבר קרוב, מי שלא קרא יכול להיכנס לכאן ולהתעניין. 
בפוסט הקודם כתבתי רבות על הצורך שלנו בנוסטלגיה והמשיכה האדירה לחפצים מהעבר. 
בתור נערת דור 1.5 אשר עלתה לכאן מברית המועצות (בשנת 1996) התחלתי לזהות דפוס התנהגות די מתיש אצל חלקנו הגדול והוא אספנות כפייתית. ככל שאני חושבת על זה יותר כך אני מבינה שזו תגובה די טבעית למהגר, בטח לילד/ה אשר נתלשו מסביבתו הטבעית בלי ששאלו אותם לאיפה הולכים ומדוע. 
ההורים ארזו את כל רכושם במכולה שהוקצבה לכל משפחה (כיום אני יכולה למלא 4 מכולות כאלה רק בכלי בישול שצברתי) ויאללה ביי, אל עתיד טוב יותר לילדינו.
איך זה הגיוני בכלל?
זה לא הגיוני. גם אם קוראים לזה "לעלות לארץ" ולא להגר.
השנה "נובי גוד" זכה סוף סוף לעלות ארצה. הוא ממש ניסה להידחף למכולה אבל לא השאירו לו מקום כי חשוב יותר לקחת ספרים ומעילי הפרווה (זה עוד לפני שקלטו עולי רוסיה שהמדינה פאקינג מדבר). אם היו שואלים אותי "נובי גוד" היה הדבר הראשון שהייתי מכניסה למטוס. 
מבחינתנו הילדים זה תמיד היה החג הכי שווה בשנה, עם מלא מתנות יפות מההורים ומקומות העבודה שלהם שתמיד כללו מנדרינות מתוקות וחמוצות באותה נשימה, הריח שלהן עדיין תקוע לי אי שם בראש. לשמחתי אין צורך להרחיב על כמה שהחג הזה לא קשור לדת הנוצרית ולאיש תמהוני בשם סילבסטר, כל ערוצי התקשורת הפורמלים והלא פורמלים כבר עשו את העבודה בשבילנו הודות לחבורה צעירה שהקימה אירוע בשם "נובי גוד ישראלי". אנחנו יכולים פשוט להכין אוכל טוב ולהתכרבל בחיק המשפחה.
למתארחים שביננו, המתכון המהמם ללחם קופים מתוק הוא הקינוח השווה ביותר שתוכלו להעניק למארחים שלכם.
ומי שרוצה לחוות את אוירת החג, לטעום מהמטבח הרוסי החגיגי ואין לו משפחה מארחת בשלוף מוזמן לבוא לכאן, אחותי ואנוכי מבשלות ערב טעימות הכולל 11 מנות מבית ילדותינו לכבוד "נובי גוד" בבית קפה ירושלמי בשם "שרגא".

עכשיו למתכון:
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
מצרכים (לתבנית 26):
לבצק 
  • 4 כוסות קמח
  • 1 כפית מלח
  • 2 כפיות שמרים
  • 1 ביצה
  • חצי כוס סוכר
  •  60 גרם חמאה מומסת
  • 1 כוס חלב פושר
לציפוי
  • 1 כוס סוכר חום
  • 2 כפיות קינמון טחון
  • 100 גרם חמאה מומסת
* במידה וגם לכם איך תבנית עם "כזה" באמצע שימו כוס או צלוחית קטנה במרכז כפי שעשיתי בתמונות למעלה  
אופן הכנה:
  • נערבב היטב את היבשים עם הקמח לאחר מכן נוסיף את הרטובים ונלוש במיקסר במהירות בינונית או ידנית 
  • מתפיחים כשעה, הסבלניים והמשקיענים יכולים להוריד אויר לאחר חצי שעה ואז לתת לתפוח שוב כ50 דקות
  • מוציאים את הבצק למשטח מקומח קלות,  מגלגלים לנקניק ומחלקים לפיסות בגודל משמש. מגלגלים אותם לכדורים לא מושקעים במיוחד.
  • הכנת הציפוי: בקערה ראשונה נמיס את החמאה. בקערה שנייה מערבבים את הקינמון עם הסוכר. בשלב הזה אפשר לגוון ולשים את התוספות שבא לך.
  • הגענו לשלב הכיפי: לוקחים תבנית 26 ומתחילים לסדר את העיגולים מהפנים אל החוץ (כמו בתמונות למעלה). לא לפני שנטבול כל כדור קודם בחמאה ואז בתערובת שלנו. שימו לב שהקומה השנייה לא תהיה עמוסה, הכל עוד יעלה ויתפח.
  • עכשיו לתנור שחומם מראש ל175, שליש תחתון בתנור לכ-40 דקות. 
בתאבון

אלונה

יום חמישי, 24 בדצמבר 2015

לחם קופים מלוח ומסע בזמן 101 שנים אחורה - חלק א'


"סבא וסבתא אברהם ושרה נולדו ברוסיה הלבנה לפני מלא שנים. אם לדייק, סבא ב-1913 וסבתא בערך שנתיים אחריו. אז לא ממש הקפידו על תאריכי לידה. ב1922 היגרו לארה"ב כי היהודים די סבלו שם מכל מיני פרעות, לא עלינו.סבא היה מורה מעולה למתמטיקה, צרפתית, עברית והיסטוריה. סבתא עבדה במשרד של עורכי דין והייתה ציירת בחסד. לסבא היה פטיש קל לארץ ישראל והוא החליט להעלות את המשפוחה לארץ הקודש ב1964. הם גרו בדירה בירושלים בטשרניחובסקי, כשמסביב היו רק שדות וקוצים ומנזר, ולמורת רוחן של שתי בנותיו הם נאלצו לדבר רק עברית בבית. מין החלטה ציונית כזו של סבא.סבתא הייתה אישה בעלת נפש עדינה, רוך וחסד שרו בסביבתה כל ימי חייה. באמת, לא בקלישאה. סבא היה איש חכם מאין כמותו עם עקרונות ודרך אחת נכונה שבה יש לחיות את החיים, אט אט עם הגיל והחיים הוא נתן לאחרים להושיט לו יד ולב והוא הלך והתרכך וחי חיים שלמים מלומדים ומלאים עד שנפטר בגיל 101. זהו. אני מאד מתגעגע לשניהם."  
כך כתב לי אלעזז לפני חודשיים
ספק מיקסר ספק הליקופטר
יש לי חבר ושמו אלעד ליפשיץ-מזומן, אני קוראת לו אלעזז.הוא מסוג החברים שאתה מצליח לייצר מערכת יחסים עמוקה איתם מבלי שהיחסים נופלים למקומות הנידיים, מאלצים אותך להיות זמין 24/7 ועוד תסמינים של יחסים מעייפים.
הוא מודע היטב לאהבתי, אם לא לומר אובססיה קלילה, לכלי אוכל ובישול. כשסבא שלו עזב לעולם שכולו טוב בגיל 101 הוא הציע לי לבוא ולקחת חלק מהכלים .
רוצה לראות אתכם מוצאים כזאת מגרדת גבינה בימינו
הגעתי לדירתו שבירושלים והרגשתי בקפסולת זמן מדהימה, אפופה ריח שהזכיר לי חיים שאף פעם לא חייתי.
כשראיתי באיזה אהבה (מהולה בגעגוע) אמא של אלעד ארזה לי את הדברים ידעתי שאני חייבת לה, חייבת להחיות את הכלים הללו ולאפשר להם לספר את הסיפור דרך האסתטיקה העדינה שלהם, חלקם קצת חלודים, לא מתיימרים להיות מכונות משומנות תוצרת מעצב תעשייתי שמכר את נשמתו לסוהו.
ואז הבנתי, הבנתי את ההצלחה הקולוסלית של טרנד ה"וינטג'" השולט בנו ביד רמה כבר כמה שנים אם לא עשור.שהכמיהה הזאת שלנו (שלי) לשקט הזה, לעדינות הזאת.לסיפור משפחתי שלא סיפרו לנולעבר שהוא לא שלנו אבל היינו רוצים שיהיה חלק מאיתנו ויש לנו בלב איזה מקום חם לסבתא שיק הזה

זה מעורר אצלי המון שאלות על מה כל כך מנוכר בהווה שלנו שאנחנו צריכים כל הזמן ללכת ברוורס לשםובסופו של דבר אני תמיד חוזרת לתשובה שזה הצורך שלנו בחום ואהבה פשוטים ונקיים.
התקשתי לעמוד בדירה של אברהם ושרה, כאב לי שעוד כמה חודשים הציורים המדהימים שלה כבר לא יהיו על הקירות עליהם היא תלתה את היצירות שלה. למרות הרצון של המשפחה לשמר את הזיכרונות, משהו נעלם מן העולם והוא הפך לקצת יותר קר.
בימים שאני נוברת בערמות זבל שאני לא מצליחה לשחרר מהבית, הדפים, הפליירים, חוברות הקומיקס מתקופת בצלאל, צילומים שפיתחתי, בגדים שכבר לא יעלו עלי, אני צוחקת על עצמי ויודעת שיום אחד כל זה ייזרק ולא יהיה לזה שום ערך. הרי גם בעיני זה כבר כמעט חסר ערך. אבל זו תסמונת שאני מגלה יותר ויותר אצל מהגרים אשר נתלשו מבתיהם והגיעו לכאן, לארץ הקודש.על זה כבר ארחיב בפוסט ההמשך על לחם קופים מתוק שהוא קינוח מהמם לנובי גוד (לא, זה לא סילבסטר).
כך נולד הפוסט הזה שהפך לשניים. 
ובנימה אופטימית זו ניגש למתכון ?

>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
מצרכים (לתבנית 26):
לבצק 
  • 4 כוסות קמח
  • 1.5 כפית מלח
  • 2 כפיות שמרים
  • 1 ביצה
  • 1 כף סוכר
  •  60 גרם חמאה מומסת
  • 1 כוס חלב פושר
  • 50 גרם פרמזן מגורד

לציפוי
  • 4 כפות קצח
  • 100 גרם חמאה מלוחה מומסת
  • 2 כפות סומק
  • 150 גרם פרמזן מגורד
* במידה וגם לכם איך תבנית עם "כזה" באמצע שימו כוס או צלוחית קטנה במרכז כפי שעשיתי בתמונות למעלה  
אופן הכנה:
  • נערבב היטב את היבשים עם הקמח לאחר מכן נוסיף את הרטובים ונלוש במיקסר במהירות בינונית או ידנית 
  • מתפיחים כשעה, הסבלניים והמשקיענים יכולים להוריד אויר לאחר חצי שעה ואז לתת לתפוח שוב כ50 דקות
  • מוציאים את הבצק למשטח מקומח קלות,  מגלגלים לנקניק ומחלקים לפיסות בגודל משמש. מגלגלים אותם לכדורים לא מושקעים במיוחד.
  • הכנת הציפוי: בקערה ראשונה נמיס את החמאה מלוחה, מי שלא חולה מלח כמוני יכול חמאה רגילה כי הפרמזן גם כן מלוח. בקערה שנייה מערבבים את הקצח+פרמזן+סומק. בשלב הזה אפשר לגוון ולשים את התוספות שבא לך.
  • הגענו לשלב הכיפי: לוקחים תבנית 26 ומתחילים לסדר את העיגולים מהפנים אל החוץ (כמו בתמונות למעלה). לא לפני שנטבול כל כדור קודם בחמאה ואז בתערובת שלנו. שימו לב שהקומה השנייה לא תהיה עמוסה, הכל עוד יעלה ויתפח.
  • עכשיו לתנור שחומם מראש ל175, שליש תחתון בתנור לכ-40 דקות. אבל תהיו רגישים, הצבע צריך להיות זהוב בהיר ולא חום אחרת כל הפרמזן יתאבן לכם.
בתאבון ותודה לסבא אברהם, סבתא שרה ואלעזז הנכד המוכשר
עוד יומיים פוסט על לחם קופים מתוק, נובי גוד וכל מה שביניהם
אלונה


יום רביעי, 30 בספטמבר 2015

עוגיות טחינה ומחשבות על משמעת עצמית

עוגיית טחינה שדומה לכרובית

בוקר אחד בתחילת אוגוסט התעוררתי והבנתי שעוד חודש בדיוק זוג חברים ממש קרובים מתחתן בחתונת צהריים מהממת וקלילה. הבנתי גם שזה בדיוק הזמן המושלם בשבילי להציב לי יעד קצר (הרי אני אחת שיודעת לרוץ ספרינטים ולא מרתונים).

מטרה מנוסחת היטב וברורה: חודש ימים של אכילה בריאה והליכות מדי יומיים. 
בעזרת חברה תומכת ומאפסת הלא היא הדס המהממת הבנתי שהרדיפה אחר גוף אנורקסי המקרין הרואין שיק בכל שערה ושערה היוצא מגופי החמוד, העקשן והבנוי בדרכו שלו לא הגיונית ולא טובה לי. 
לכן יצאתי במלחמת חורמה של חודש שלם בגחמות אחר צ'יטוס גבינה ותפוצ'יפס, רביצה על השטיח ובהייה בתקרה תוך כדי חלומות בהקיץ על עצמי בטייץ ונעלי ספורט.
כבר אחרי שבוע הרגשתי את התוצאות, אנרגטית יותר, שמחה יותר ובעיקר חזרתי להצטלם (אישו שסחבתי איתי מאז ההריון). גם הסביבה החלה לשים לב לשינוי ואמרו לי שאני נראת מעולה מה שהגביר את המוטיבציה ההיפראקטיבית שלי. התחלתי לעשות הליכות של שעה וחצי !!!!! מדי יומיים כן, כן. הורדתי אפליקציה שסופרת צעדים ועקבתי אחרי הסטטיסטיקות של עצמי, כי אני אוהבת גרפים וקלוריות נשרפות.
הדס לימדה אותי פטנט היסטרי: עשינו הליכות מרחוק, כל אחת בעירה קובעות שעה ומזיינות את השכל אחת לשנייה חמושות באוזניות כל ההליכה ככה הזמן עובר בצ'יק.
ואז....
ואז החל רצף בלתי סביר של חגים, משפחה. כידוע לכולנו מפגשים עודפים על משפחה גורמות לתסכול וכתוצאה מכך לאכילה רגשית רעה רעה פויה!
אבל אני החלטתי לשחרר,
יאללה,
שחררי כפרה
חגים
תוכלי משהו
תראי איזה סדרה
ואחרי סוכות אני חוזרת להיות נינג'ה
נינג'ה בטייץ 
אז ה-מתכון לעוגיות טחינה הללו הן מחווה לתקופת החגים שעוד רגע יוצאת מהדלת וכולנו חוזרים לשגרה לטוב ולרע. מתכון מהיר בטירוף, 20 דקות (כולל אפייה) ויש לכם עוגיות מהממות.
תכינו לכם איזה כוס קפה שחור וקחו שתי עוגיות טחינה פריחות בטירוף. יאמי.

********************************************************************
מצריכים: 
(כ-40 עוגיות)
200 גרם חמאה חתוכה לקוביות בטמפרטורת החדר
1 כוס סוכר
1 כוס טחינה גולמית
1 כפית תמצית וניל
3 כוסות קמח רגיל
3 כפיות אבקת אפיה 
אופן הכנה:
1. תחילה נערבב את כל החומרים היבשים ואז נוסיף את הנותרים.
2. לשים לישה קצרה עד שהבצק מתחיל להתאחד, להיזהר מלישת ייתר אחרת העוגיות לא יהיו פריחות.
3. מכדררים כדורים בגודל אגוז מלך ומסדרים על נייר אפיה. חשוב לשמור על רווחים יפים
4. אופים בחום של 180 עד להזהבה שזה כ-15 דקות 
בתאבון
אלונה



יום שישי, 14 באוגוסט 2015

פירושקי: ה-מתכון מהמטבח הרוסי

המגש המהממם הזה הוא של אמי ז"ל
החום עושה לי כל כך טוב שהחלטתי לחלוק איתכם את ה-מתכון שנחשב להיט היסטרי במשפחה המצומצמת והמורחבת שלי, רוצה לומר שאם איגור (הלא הוא אבי) מגיע ואני רוצה לפנק אותו, מייד אעמיד סיר עם שמן ואתחיל במלאכת הטיגון.

כשפחמימה פוגשת פחמימה

כשאני חושבת על כיסי הבצק המופלאים הללו עולה במוחי זיכרון שתמיד מצחיק אותי.
בזמנו כשאייל שני פתח את המזנון והגיש פירה תפו"א בפיתה שונאיו התנפלו עליו אמרו שהוא שרלטן ומאכיל אותנו לוקשים (או פיתה ממולאת תפו"א ליתר דיוק). אוהביו היללו את הצד "החדשני".
אני אומנם נמנית עם אוהביו, בעיני הוא איש מעניין שיודע המון אודות אוכל אבל.... הוא ממש לא המציא את החיבור בין פחמימה לפחמימה. במטבח הרוסי יש כמה מאכלים של בצק ממלוא בפחמימה אחרת והפירושקי בראשם. לרוב ממלאים אותך בפירה תפוחי אדמה אבל מילוי בשר וכרוב גם כן נפוצים מאוד.

משמעות המילה היא "עוגות קטנות" פירוג=עוגה (מלוחה או מתוקה) 
לסיכום רק אציין שמתכון לפירושקי אווריריים הוא פשוט ולא מצריך יותר מ-5 מוצרים (בערך!! לא לקפוץ כי מלח ופלפל לא נחשבים)  שיש בכל בית. נכון, ההכנה היא קצת סיזיפית אבל יאללה תאספו כמה חברים מסביב לשעה של ריכולים וזה יהפוך את כל החוויה להרבה יותר מהירה ובסופו של דבר לטעימה ברמות קשות. מד האושר שלכם יצא מגדרו כבר בביס השני. 
חומרים ל-40 יחידות: 
לבצק
  • 1 ק"ג קמח לבן 
  • 2 כפות שמרים יבשים
  • 1 כף סוכר
  • 1 כפית מלח
  • 2 ביצים
  • 2 כוסות חלב
  • 1/2 כוס שמן 
למלית 
  • 4 תפוחי אדמה גדולים קלופים וחתוכים לשמיניות
  • 1 בצל גדול קצוץ דק  
  •  2 כפות שמן נטרלי
  • 50 גרם חמאה
  • 150 גרם גבינה צהובה מגוררת (לא חובה) 
  • מלח ופלפל
שמן נטרלי לטיגון 

אופן הכנה: 

  • מכינים בצק: מערבבים את כל החומרים היבשים יחד. יוצרים גומחה במרכז ומוסיפים ביצים, חלב ושמן, לשים 10 דקות עד לקבלת בצק חלק וגמיש. (ברור שיותר קל להשתמש במיקסר עם וו לישה. אבל אם אין בידכם אחד כזה אז יאללה להפשיל שרוולים זה כיף!) 
  • מכסים בניילון ומתפיחים כשעה עד הכפלת הנפח (במידה וחם בבית קצת פחות, בחורף זה יכול להגיע גם לשעה וחצי).
  • מכינים מלית: מבשלים תפוחי אדמה בסיר עם מי מלח כ-40 דקות עד שהם רכים. מסננים היטב.
  • מחממים מחבת עם שמן ומטגנים בצל 5-6 דקות על להבה בינונית עד להזהבה. 

  •  מוסיפים חמאה לתפוחי אדמה המבושלים ומועכים לפירה חלק. מוסיפים בצל מטוגן, גבינה מגוררת (אם החלטתם להוסיף) מתבלים במלח ופלפל ומערבבים היטב.
  • מרדדים, מעצבים ומטגנים: מעבירים את הבצק למשטח מקומח ולשים מעט כדי להוציא את כל האוויר. מחלקים את הבצק ל3 חלקים ומרדדים את הראשון לעובי של 1 ס"מ. קורצים עיגולים בעזרת כוס רחבה (בקוטר 8 ס"מ). את שאריות הבצק אוספים ומאחדים לכדור ומרדדים בסבבים הבאים. עד אז מכסים במגבת לחה למנוע התייבשות. 
  • בעזרת אצבעות מדקקים את קצוות העיגול, מניחים כף מלית במרכז ומהדקים את הקצוות. כאן אפשר לראות עוד סוגי סגירה . מועכים מעט את הכיסון ומניחים על משטח מקומח. כל ממשיכים עם שאר העיגולים. בשלב זה אפשר לסדר את הכיסונים על גבי מגש ולהקפיא. מפשירים במקרר ומטגנים לפי ההוראות בהמשך.
  • מחממים מחבת רחבה עם שמן לטיגון חצי עמוק. מטגנים כיסונים 2-3 דקות מכל צד עד להזהבה יפה. מעבירים לצלחת מרופדת בנייר סופג ומגישים חם. גם בשלב הזה אפשר להקפיא. מחממים בתנור שחומם ל-180 מעלות כ-10 דקות. 
קחו בחשבון שכבר בשלב בטיגון הפירושקי יחטפו ולכן לא כדאי להקטין את כמות הבצק. 

מילואים נוספים:

  • בשר: 1/2 ק"ג בשר טחון עם 1/2 צרור כוסברה קצוצה מתובל במלח ופלפל
  • ביצים: 6 ביצים קשות קצוצות עם 5 גבולי בצל ירוק קצוץ
  • גבינות: 200 גרם גבינת טוב טעם עם 250 גרם גבינה צהובה מגוררת וביצה 
  • כרוב: 400 גרם כרוב כבוש שטוף ומסונן הייטב (אפשר לכוש כרוב כבוש מוכן במעדניות רוסיות)



שבת שלום וחג שמן שמח
אלונה 

יום שישי, 10 ביולי 2015

דולמה- עלי גפן אשר ירשתי מסבי

גדלתי בבית קווקזי, את זה כבר שמעתם.
סבא שלי גידל אותי, גם את זה סיפרתי.
הוא היה טייס בצבא הרוסי משמע מסדר קיפול שמיכה כל בוקר , גם ידוע לקוראי הקבועים
מה שיוצא מכל מה שציינתי למעלה הוא שגדלתי בבית שהוא בכלל לא קווקזי טיפוסי והחוט שמקשר אותי למסורת המשפחתית הוא כמובן האוכל! והשפם של אבא שלי, אם כי לאחרונה אבי בתהליך רגרסיה קשה למקורות שלא ברור איפה ראה... אךךך הזקנה. אז יש לנו פה קווקזי אסלי אם מישהו מחפש.
סבא שלי היה ביצועיסט (במובן המעולה של המילה כן?)
לטקטק בכל בוקר 3 בנות לבית ספר
/לבשל
/לנקות
/ולנסות לחיות את החיים איכשהו  
ולכן האוכל היה בגדר מזין, יעני מרקים ועוד מני דברים שהתבשלו באופן כזה או אחר בלי לגזול מזמנו הקצוב.
אין לי נוסטלגיה קשה או געגועים לאוכל שלו לרוב והמאכל היחיד שביקשתי ממנו מתכון הוא ה"דולמה", עלי גפן ממולאים בבשר שהוא היה מכין ברגעי נחת או חגיגות גדולות (אגב, מקור המילה הוא טורקי).
כשהתהפכו היוצרות ואני בישלתי לכבודו, הוא תמיד אמר שאני לא מבשלת דברים מספיק זמן ולכן פתחתי שיטה: הייתי מכבה את הסיר ומחכה עוד 20 דקות. בקיצור משקרת למוות.
לקחתי ממנו את המתכון לפחות 50 פעמים עד שבסופו של דבר הגעתי לאיזשהי גרסה משלי אבל בשבילי זה תמיד יישאר המתכון שלו, משהו שעבר ממנו אלי אז לא ניתן למציאות להפריע לזיכרונות. 
הגפן חוזרת לחיים משנת החורף שלה לקראת סוף אפריל וזה בדיוק הזמן לקטוף את העלים הכי בהירים ועדינים. אנחנו לא לוקחים עלים עבים וכהים כי הם גסים מדי, אותם נשאיר לענבים שיהיה להם במה להתעטף. 
קוטפים, שוטפים היטב, עוטפים בניילון נצמד ולמקפיא. ככה אנחנו מסודרים לכל השנה. אם פספסתם את אפריל יש לכם זמן עד תחילת יולי, גם עכשיו עוד אפשר למצוא עלים טובים. ובכל זאת אם אין בידיכם עלים טריים אפשר לקנות את המשומרים שמוכרים בשווקים ובסופרים אבל קחו בחשבון שצריך לרחוץ אותם מספר פעמים במים רותחים כדי להוציא מהם את כמויות המלח הלא הגיוניות.

מצרכים:

  • חבילה יפה של עלי גפן שטופים ונקיים (כ-30)
  • 1 קילו בשר טחון עם שומן
  • חצי כוס אורז פרסי עגול
  • בצל גדול מגורד בפומפייה וסחוט היטב
  • 3 עגבניות גדולות או חופן שרי תמר
  • נענע יבשה כמה גבעולים (לא חייב, אך מומלץ)
  • זרעי כוסברה
  • זרעי כמון
  • מלח+פלפל שחור
  • 4 כפות שמן זית
אופן הכנה:
  • תחילה נכין את המלית: מוספים לבשר את הבצל המגורד+אורז שטוף+מחצית מהעגבניות מגורדות גם כן(אבל לא סחוטות) ונתבל במלח ופלפל בלבד.
  • לוקחים סיר רחב ומתחילים לגלגל את העלים כמו סיגר עם הצד החלק כלפי מטה.
  • מסדרים אותם בסיר בצורה מעגלית צפוף מאוד(ראו תמונות למעלה) אחרת הם עלולים להיפתח. מפזרים את העגבניות שנותרו חתוכות לקוביות בינוניות+זרעי כוסברה, נענע יבשה, עוד קצת מלח וכמון. המלצתי היא למעוך את זרעי הכוסברה כדי שישחררו את הטעם והארומה בזמן הבישול. 
  • מוזגים כוס וחצי מים מעל+4 כפות שמן זית. זה לא צריך להיות מוצף במים. שמים צלחת מעל כל הסיפור כדי שהעלים לא יפתחו בשלב הרתיחה ויאללה לגז. ממתינים עד שירתח, מנמיכים את האש ומבשלים כשעה.
הצעת הגשה למי שלא שומר כשרות: לאכול עם יוגורט קר (סבא שלי מתהפך בקבר בוודאות ממש עכשיו) 
שבת שלום וזה...
אלונה